החלטה בתיק ה"פ 359/03 - פסקדין

לפניי מונחות שתי בקשות:

    האחת - בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור (להלן:- " הבקשה") שלפיו יינתן צו מניעה           האוסר על המשיב 3 לעשות כל עסקה או פעולה מכל סוג שהוא בזכויות הרשומות על שמו        בפנקסי לשכת רישום     המקרקעין בנכס מקרקעין המצוי ברחוב הדרור 4 בכפר סבא והידוע          כגוש 6426 חלקה 648/28 (להלן:- " הנכס"), עד למתן החלטה סופית בערעור על פסק-הדין     שניתן בתיק זה.

    כן נתבקש להורות לרשם המקרקעין לרשום הערה בפנקסי רישום המקרקעין על הצו האמור,      בהתאם לסעיף 130 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.

    השניה - בקשה שהגיש המשיב  3 (להלן:- " המשיב") למתן צו המורה לרשם המקרקעין למחוק    את הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקש על זכויות המשיב  בנכס (להלן:- " הבקשה למתן    צו").

1.           הרקע:

(א)        המשיבים 1 ו-2 (להלן:- " המשיבים") נשואים זה לזה והבעלים היחידים והמנהלים של חברת פלג נציגויות מסחר שיווק ותעשיות 1981 בע"מ (להלן:- " החברה").               

(ב)        החברה ניהלה בסניף הקריה של המבקש (להלן:- " הבנק") חשבון (להלן:-             " החשבון"), קיבלה מהבנק שירותים בנקאיים והייתה זכאית לבקש ממנו ובכפוף       להסכמתו לקבל הלוואה או אשראי או משיכת יתר.

(ג)         המשיב 1 היה ערב לכל התחייבויות החברה למבקש, על-פי כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום, והמשיבה 2 הייתה ערבה לכל התחייבויות החברה למבקש על-פי שלושה הסכמי הלוואה.

(ד)        משלא עמדה החברה, לטענת הבנק, בתנאי החזר ההלוואות שניתנו לה, ומשלא נענו המשיבים לדרישות לתשלום החוב ששלח אליהם המבקש, הוגבל חשבון החברה           אצל המבקש לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981.

(ה)        בין המבקש לבין המשיבים היו ניסיונות להסדרת החוב ואף הוסכמו עקרונות בין   הצדדים, אולם בסופו של דבר לא חתמו הצדדים על טיוטת ההסכם להסדר             החוב והמבקש הודיע למשיבים שהוא חוזר בו מההבנות.

(ו)         ביום 12.12.02 התברר למבקש שעוד ביום 1.5.02, עוד בטרם הניסיונות שנעשו        להסדרת החוב, העבירו המשיבים את זכויותיהם בנכס על שם המשיב, בנם,         בהעברה ללא תמורה ורשמו את הנכס על שמו.

(ז)         ביום 7.1.03 הגיש המבקש תביעה כספית נגד המשיבים בבית משפט השלום בתל     אביב בטענה שהמשיבים לא מסדירים את חובם למבקש ולא עומדים בהתחייבויותיהם כלפיו.

(ח)        ביום 26.2.03 הגיש המבקש תובענה לסעד הצהרתי שלפיו רישום זכויות     המשיבים בנכס על שם המשיב בהעברה ללא תמורה, נעשה במרמה, למראית       עין וחסר כל נפקות משפטית וכי זכויות הבעלות בנכס הן של המשיבים בחלקים            שווים.

(ט)        ביום 30.6.05 ניתן על-ידי פסק-דין בתובענה. התובענה נדחתה בנימוק שהמבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שחוזה העברת הנכס על שם המשיב הוא חוזה למראית עין וכן שאף אם תכלית ההעברה הייתה להבריח את הנכס מידי הבנק, לא ניתן לעזור לו במישור הקנייני, לאחר שזכותו הקניינית של המשיב שוכללה והבעלות בנכס עברה אליו וכל זאת כאשר המבקש לא דאג להבטיח עצמו מראש דרך שעבוד נכס של המשיבים או למצער הטלת עיקול על הנכס.

(י)         ביום 18.7.05 הגיש המשיב את הבקשה למתן צו.

ביום 10.10.05 הגיש המבקש את הבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור.

2.           טענות המבקש

(א)        המבקש טוען שיש להיעתר לבקשתו למתן הסעד המבוקש כדי לשמור את המצב הקיים על כנו וכי קיים חשש שאם לא יינתן הסעד המבוקש והמבקש יזכה בערעור, לא ניתן יהיה עוד להשיב את המצב לקדמותו אם המשיבים יפעלו למכירת הזכויות לצד שלישי. זאת אף לנוכח עדותו של המשיב 1 שאין בבעלות המשיבים נכסים נוספים מהם ניתן להיפרע לגביית החוב.

(ב)        המבקש מוסיף וטוען שהנזק שעלול להיגרם למבקש, אם לא יינתן צו המניעה,        גדול לאין שיעור מהנזק שעלול להיגרם למשיבים בגין מתן צו המניעה- אך מונע     ביצוע דיספוזיציה בנכס ולא מונע שימוש בו.

(ג)         לבסוף טוען המבקש שסיכויי הערעור טובים.

3.           טענות המשיב

(א)        המשיב טוען שאין לבית משפט זה סמכות להיעתר לבקשה, זאת מאחר שלא           נתקיים דיון לגופה של הבקשה למתן צו מניעה זמני (בש"א 5267/03) וההחלטה    היחידה הקיימת היא החלטה הנותנת תוקף להסכמת הצדדים, שהערת האזהרה            שנרשמה על הנכס תעמוד בתוקפה רק עד למתן פסק-דין בתובענה. לכן לטענתו,      משנדחתה התובענה, פקע אף תוקף הצו המורה על רישומה ויש להגיש בקשה             חדשה למתן צו מניעה זמני לבית משפט של ערעור.